מהלך פרואקטיבי להתמודד עם מידע שקרי סביב הבחירות לנשיאות בארצות הברית, גוגל הודיעה על האיסור על פרסומות הקשורות לבחירות לאחר סיום ההצבעה ב-5 בנובמבר. החלטה זו, שדווחה על ידי אקסיוס, מסמלת את מחזור הבחירות השני ברציפות בו הענקית הטכנולוגית הטילה מדיניות כזו.
צעד זה ננקט כדי למנוע בלבול, במיוחד לאור העיכובים הצפויים בספירת הקולות, שעשויים להימשך מעבר ליום הבחירות. התייחסויות לבחירות 2020 מדגישות כיצד הצבעה משמעותית באמצעות דואר הביאה לאישור ממושך של התוצאות, מה שהניע את גוגל לפעול בצורה נחרצת השנה.
האיסור כולל את כל הפרסומות הקשורות לבחירות בארצות הברית על פני הפלטפורמות של גוגל, כולל גוגל אדס, יוטיוב ופרסומות קניות, בין היתר. על ידי החזרת האיסור הזה, החברה שואפת ליצור חוויית תקשורת ברורה יותר במהלך תקופה קריטית זו.
מתחרה הטכנולוגי מטה מצטרף לצד גוגל על ידי חסימת פרסומות פוליטיות חדשות בשבוע הסיום של הקמפיין הבחירות. כמו גוגל, מטה הטילה הגבלות במהלך הבחירות הקודמות וכעת מבטיחה שקיפות על ידי דרישה ממפרסמים לציין אם הם משתמשים בבינה מלאכותית או כלים דיגיטליים אחרים כדי לשנות את הפרסומות שלהם.
צעדים אלה מדגישים את הדאגה הגוברת בין חברות הטכנולוגיה לגבי ההשפעה של פלטפורמות דיגיטליות על תהליכי הבחירות.
עובדות נוספות רלוונטיות לאיסור הפרסומות של גוגל על מידע שקרי בבחירות:
1. **הקשר היסטורי**: בעיית המידע השקרי בבחירות הוחמרה על ידי פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר, שהתקשו בתחילה לנהל נרטיבים שקריים במהלך הבחירות 2016 ו-2020. מאז, פלטפורמות מדיה חברתית רבות עדכנו את המדיניות שלהן או הציגו צעדים לצמצם את הפצת המידע השקרי.
2. **מגמות ברות קיימא בתעשייה**: מעבר לגוגל ומטה, חברות טכנולוגיה נוספות, כמו טוויטר (כעת X) וטיקטוק, מאמצות גם הן צעדים כדי להתמודד עם מידע כוזב בבחירות, המדגישות מאמץ תעשייתי קולקטיבי לשמור על שלמות התהליכים הדמוקרטיים.
3. **אחריות משתמשים**: כמה יוזמות כוללות את אימות המשתמשים אשר מפרסמים תוכן הקשור לבחירות, עם קריאות לפלטפורמות לשפר את השקיפות לגבי מי עומד מאחורי הפרסומות ומקורות המימון שלהן, ובכך לקדם אחריות.
4. **השפעת המידע השקרי**: מחקרים הראו כי מידע שקרי יכול להשפיע משמעותית על דעת הציבור והתנהגות הבוחרים, מה שיכול להוביל להפרעות פוטנציאליות בתהליך הבחירות, כגון דיכוי בוחרים או מידע שגוי על הליך ההצבעה.
שאלות ותשובות עיקריות:
1. **מהו מידע שקרי בהקשר של בחירות?**
– מידע שקרי כולל מידע שקרי או מטעה לגבי תהליכי הבחירות, עמדות מועמדים וזכאות הצבעה, שיכולים להטעות בוחרים ולשפגע בבחירותיהם.
2. **כיצד תבצע גוגל את האיסור על הפרסומות לאחר יום הבחירות?**
– גוגל כנראה תשתמש במערכות אוטומטיות וסקירות אנושיות כדי לנטר ולהבטיח כי פרסומות הקשורות לבחירות לא יופיעו לאחר הזמן שנקבע.
3. **מהן ההשלכות של האיסור הזה על חופש הביטוי?**
– בעוד שהאיסור שואף לצמצם מידע שקרי, מבקרים טוענים כי איסורים כאלה עלולים לפגוע בזכויות חופש הביטוי, ומנוע לשיח פוליטי לגיטימי בתקופה הקריטית.
אתגרים ומחלוקות עיקריות:
1. **יעילות האיסור**: יש חששות האם איסור כולל כזה יעיל מספיק כדי לצמצם באופן משמעותי מידע שקרי, במיוחד כאשר מידע שקרי יכול להתפשט במהירות על פני פלטפורמות שאין להן הגבלות דומות.
2. **הטיה פוליטית**: מבקרי עלולים לטעון שחברות כמו גוגל עשויות להציג הטיה בעבודת האכיפה של האיסורים על הפרסומות, וייתכן שיתמכו בנרטיבים פוליטיים מסוימים על פני אחרים, מה שיוביל לאשמות צנזורה.
3. **תגובת המשתמשים**: בוחרים עשויים להרגיש מתוסכלים מההגבלות על הצגת דעות או פרסומות פוליטיות מגוונות במהלך שלב הקמפיין הקריטי, מה שיכול להשפיע על יכולתם לקבל החלטות מושכלות.
יתרונות וחסרונות של איסור הפרסומות של גוגל:
– **יתרונות**:
– צמצום הפוטנציאל לבלבול ומידע שקרי בתקופה של רגישות פוליטית מוגברת.
– קידום תהליך בחירות ברור יותר על ידי מזעור ההשפעה של פרסומות מטעות.
– תמיכה בשלמות התהליכים הדמוקרטיים על ידי טיפוח הפצה אחראית של מידע.
– **חסרונות**:
– הגבלת ביטוי של דעות פוליטיות לגיטימיות ודיונים במהלך תקופת הבחירות.
– יצירת סביבה של צנזורה שעשויה להרחיק חלק מהמשתמשים ולמנוע השקפה על Issues בחירות.
– אתגרי האיזון בין חברות טכנולוגיה לחופש ביטוי, מעוררים שאלות אתיות לגבי תפקידן בדמוקרטיה.
קישורים רלוונטיים מוצעים:
– גוגל
– מטה
– טוויטר
– טיקטוק
